ה'שע"ו
מראה
ה'שע"ו (5,376) ובקיצור שע"ו – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-24 בספטמבר 1615, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1616.
המולד של תשרי חל ביום רביעי, 2 שעות ו-804 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג הכז. איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.
זו שנת שמיטה, ושנת 18 במחזור העיבור ה-283. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 28 (סימנה כחיבז) במחזור השמש ה-193.
שנה זו היא שנת 1,547 לחורבן הבית, ושנת 1,927 לשטרות.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כ"ט בטבת – יהודי וורמייזא הורשו לשוב לבתיהם לאחר גירושם מהעיר בשביעי של פסח ה'שע"ה. כ"ט בטבת נקבע מאז ל"תענית גירוש וורמייזא".
- כ' באדר – יהודי פרנקפורט הורשו לשוב לבתיהם לאחר שגורשו מהעיר בכ"ז באלול ה'שע"ד בידי אנשיו של וינצנץ פטמילך, בעקבות הוצאתו של פטמילך להורג בידי מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. יום זה נקבע מאז כ"פורים וינצנץ" – יום משתה ושמחה לדורות.
- בקושטא הודפס לראשונה קובץ של תשובות הגאונים.
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אפרים הכהן, דיין בוילנא, אב"ד בטרייביטש, אונגריש ברוד ואובן, ומחבר שו"ת שער אפרים. (נפטר בי"ג בסיוון ה'תל"ח)
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כ"ט בשבט – אליהו מונטאלטו, רופא יהודי פורטוגלי בן אנוסים, השתתף בויכוח פדובה, ונודע כרופאו האישי של לואי השלושה עשר, מלך צרפת והיהודי הראשון בפריז בעת החדשה.
- ה' באייר – שמואל פייבש למל, עשיר ונדבן, מגדולי הקהילה היהודית בווינה.
- ט"ז באייר – רבי מאיר מלובלין, ראש ישיבה ואב"ד בקראקא, בלבוב ובלובלין, פוסק הלכה ופרשן התלמוד. (נולד בה'שי"ח)
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]►► | ה'שע"ו | ◄◄ |
1615 - 1616 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שנת הכז
- שנה מסוג הכז, ובה 354 ימים.
- שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
- שנה "כסדרה": שבה חשוון בן 29 יום ואילו כסלו בן 30 יום
- ט' באב חל בשבת, ולכן צום תשעה באב נדחה ליום ראשון י' באב
שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
---|---|
|